7 במאי 2009

אקס-מן: המקור - וולורין, גאוין הוד 2009


מהא... או meh… באנגלית. בזה יכולתי לסכם את חווית הצפייה שלי ב"אקס-מן: המקור – וולורין". אבל כאן זה האינטרנט, ובשביל מה יש אינטרנט אם לא כדי לקטר על סרטים, את זה לפחות למדתי ב"ג'יי ובוב מכים שנית" (לא לקח ששווה לצפות בשבילו בסרט אגב).

הסרט עם השם הארוך מדי הוא הרביעי בסדרת סרטי האקס-מן. אחרי שני הסרטים הראשונים שנחלו הצלחה עזב הבמאי בריאן סינגר את הסדרה והפקיר אותה לרחמיו של ברט רטנר. הסרט השלישי היה הצלחה קופתית אבל הוא ריסק את המותג. אבי ארד וצוותו שברו את הראש, האקס-מן הם נכס גדול מכדי לתת לזיכיון הקולנועי למות אבל לקהל כבר לא אכפת, מה לעשות? הם מצאו פיתרון, לקחת את הדמות הכי פופולארית בסדרה ולתת לה פריקוול שמספר על עברה הסודי. עכשיו, ספין-אוף שהוא גם פריקוול לסדרה שאיבדה מזוהרה- מי שחושב שזה רעיון טוב שירים יד.

סינגר וויתר על לחזור לסדרה, המפיקים פנו לזאק סניידר והוא בטח צחק להם בפנים כי הוא פיתח את ווטצ'מן באותה תקופה. ברט רטנר הביע עניין בלביים את הסרט, אבל אני חושב שאף אחד לא ענה לו לטלפון במשרדים. לבסוף הוכרז מי בר המזל שיזכה לביים- גאוין הוד. רגע, מי? אוסקר על סרט זר? במאי ללא שום ניסיון בז'אנר? הפרויקט הזה נשמע יותר טוב מרגע לרגע.

האמת היא שהוד, למרות שזה נשמע כאילו הוא יותר מתאים לככב באגדה בריטית מימיי הביניים, עושה עבודה סבירה מאוד. "וולורין" הוא לא סרט גרוע לגמרי, אם היה לי מצב רוח יותר טוב עכשיו אולי אפילו הייתי מגדיר אותו כסביר. הכשל הכי גדול בסרט הוא התסריט שלו, שמורכב מ70 אחוז קלישאות ושלושים אחוז סצנות אקשן. אבל התסריט הקלישאתי לא עוצר מבעד הוד לרוץ קדימה עם הסיפור ולנסות למצות את הכיף האפשרי עם החומר הקיים.

במפתיע מאוד, יו ג'קמן חוזר לגלם את המוטנט בעל הטפרים בפעם הרביעית. הייתי מצפה שיימאס לו מהדמות הזו כבר, או לפחות מהתסריטים הבינוניים שמביאים לו כל פעם. אבל ג'קמן קיבל עשרים מיליון דולר כדי לשחק בסרט הזה, וזו סיבה מספיק טובה לגדל כאלה פאות לחיים שוב. אם לדבר בכנות, גם אני לא הייתי מוותר על האפשרות לגלם את וולורין, הוא דמות מאוד מגניבה בסך הכול. על זה הסתמכו המפיקים וזה עבד להם, הלכתי לראות את הסרט, לעזאזל איתם.

כדי למקסם את גורם המגניבות המפיקים הכניסו לסרט את גמביט. המוטנט עם המבטא הקייג'וני הכבד והקלפים המתפוצצים, גמביט הוא אהוב הקהל מאז הצגתו בקומיקס בשנות השמונים המאוחרות וזה פשוט בשל היותו מגניב. כבר מהסרט השני בסדרה מחפשים להכניס אותו לעלילות הקולנועיות של המוטנטים והנה מצאו תירוץ, קלוש במיוחד אומנם- כל מוטנט יכל להיות בתפקיד העלילתי שנתנו לגמביט וזה לא היה משנה את הסיפור, אבל ניחא.

לתפקיד המיוחל לוהק טיילור קיטש. קיטש מככב ללא עוררין בסדרת הפוטבול "אורות ליל שישי" ובהחלט יש לו את הלוק בשביל להיות גמביט, אבל משהו במבטא לא עבר. נדמה שהם לא הצליחו להחליט אם צריך להיות לגמביט מבטא או לא. אז חלק מהזמן יש לו מבטא צרפתי, חלק מהזמן אין לו מבטא בכלל ומדי פעם מתפלק לו המבטא הטקסני מ"אורות ליל שישי". זה חבל לי אישית כי מה לעשות (וידוי כואב) גם אני הייתי פעם בן 14, וגמביט היה הדמות האהובה עליי ועל זה יעיד שהקדשתי יותר ממאה חמישים מילה לדמות שכמות הטקסט שלה בסרט לא עולה על סכום זה.

בסוגיה החשובה (לא באמת) של נאמנות למקור אומר שקומיקס עובד על ערפול. על מנת למשוך עלילות ארבעים שנה אסור לאף אחד למות באופן מוחלט, אף זוג לא נצחי והאויבים שלך הם לא אחים שלך רק כל עוד משהו אחר מעסיק את הכותבים. בסרט הזה סייברתות' (שמגולם ע"י ליאב שרייבר מ"התנגדות") מתגלה כאחיו של וולורין- דבר שנרמז באופן מאוד מעורפל באחת מעלילות וולורין עליהן מבוסס הסרט. בקומיקס זה לא היה בטוח, בסרט כן- כי קולנוע צריך וודאות, לפחות בסרטים מזן זה. יש בסרט עוד סטיות רבות ב"היסטוריה" של וולורין ואם דברים כאלה מפריעים לכם אז עדיף לוותר (אתם לא רוצים לדעת מה עשו בסרט מדדפול).

הסרט נורא מנסה להיות מגניב, כאמור הוד עושה עבודה סבירה וחלק מהזמן הסרט באמת מגניב. אבל לפעמים הוא מנסה יותר מדי. בסצנה אחת בפתיחת הסרט מישהו טוען אקדח, איך? הוא משליך אותו באוויר ואז זורק עליו את המחסנית שנכנסת בדיוק למקום והאקדח נוחת, טעון, בידו. גם אם אני אוותר על המופרכות שבעניין, זה עדיין דיי טיפשי. ההתאמצות למגניבות בולטת גם אל מול הניסיונות העיקשים לשמר את סיווג הרייטינג, ולפיכך אין ולא טיפת דם אחת בסרט. זה לא שאני איזה תאב דם, זה פשוט מאוד בולט לעין כשוולורין תוקע את טפריו בתוך שומר אומלל 16# ופעם אחר פעם הן יוצאות נקיות ומנצנצות.

אפשר להעביר את הזמן עם הסרט הזה, אני הייתי ממליץ לחכות לדי.וי.די. הסרט כבר הכניס בסופ"ש הראשון שלו 85 מיליון דולר, אז אפשר גם לחכות לסרט ההמשך הבא. ובינתיים עם יציאת "אקס-מן: המקור – וולורין" אפשר לדעת שהקיץ התחיל באופן רשמי.

רק עוד דבר אחד שאני רוצה לציין. הסרט נגמר, ואני כמו חנון ממושמע מחכה לסצנה בסוף הכותרות. קורא את הכתוביות כדי להעביר את הזמן. ופתאום, מרשימת השחקנים צץ השם אליי- ספטימוס קאטון. אני רוצה לכתוב את זה שוב, ספטימוס קאטון. איזה שם מעולה. אני מסתכל לשמאל, מה היה התפקיד של ידידנו ספטימוס? תנו לי לצטט- "הברמן". לפחות הוא קיבל ה' הידיעה בתואר, הוא "ה"ברמן. אני יוצא בקריאה נרגשת- תנו לספטימוס לככב בסרט האקס-מן הבא. אני כבר מדמיין את זה עכשיו- "אקס-מן: המקור – הברמן". בחיית רבאק, קוראים לו ספטימוס- תנו לו סרט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה