"קורליין", הסרט החדש מבית היוצר של הנרי סליק, שוחרר בארצות הברית כבר בתחילת פברואר. אני כבר התחלתי לחשוב שהסרט לא יגיע למסכינו. סיבות לזה לא חסרות- הסרט מצולם כולו באנימציית סטופ-מושן קלאסית, מה שנקרא "טכנולוגיה מיושנת", הוא כביכול מיועד לילדים אבל הוא מפחיד מאוד, והסיבה הכי רלוונטית- הסרט החזיר את ההשקעה הכספית ואפילו הרוויח קצת, אבל בהחלט אי אפשר להגיד שהוא פוצץ קופות כשהוא יצא. לשמחתי הרבה הסרט הגיע עכשיו לחופי ארצנו ולדעתי כל חובב אנימציה חייב לראות אותו, וגם לחובבי קולנוע "רגיל" זה לא יזיק.
הנרי סליק הוא אנימטור המתמחה בסטופ-מושן. אנימציה שנוצרת ע"י צילום של אובייקט (לרוב בובות), הזזתו בכמה מילימטרים, צילום נוסף וחזרה על התהליך (הרבה פעמים). סליק התפרסם ב-1993 כשטים ברטון בחר בו לביים את "הסיוט שלפני חג המולד", שזכה להצלחה בקופות והפך במהרה לסרט פולחן. מיד אחר כך סליק יצר עיבוד לספרו האהוב של רואלד דאל "ג'יימס והאפרסק הענק", גם הוא בסטופ מושן. אז סליק החליט ללכת בנתיב המאוד מסוכן של שילוב בין אנימציה לשחקנים בשר ודם, הוא יצר את "מונקיבון" שיצא ב2001, סרט הזוי למדי עם ברנדן פרייז'ר שהזכיר בבחינות רבות את "קול וורלד" מ-92', סרטו של ראלף בקשי, גאון אנימציה נוסף.
אחרי תקופה ארוכה ללא ידיעות חששתי שגורלו של סליק זהה לגורלו של באקשי ושאיבדנו עוד אומן אנימציה. אבל ב2005, אחרי ארבע שנות שתיקה, יצאה סנונית ראשונה. סרטון קצר, שמונה דקות באנימציית מחשב בשם "Moongirl", סליק עדיין איתנו. לא הרבה אח"כ הוכרז שהסרט הראשון שלו מאז הקטסטרופה שהיא "מונקיבון" יהיה שוב כולו בסטופ-מושן, ושהוא יבוסס על הספר "קורליין", מאת אליל החנונים ניל גיימן. וצהלה נשמעה ברחבי האינטרנט באותו יום.
"קורליין" מספר את סיפורה של קורליין ג'ונס, נערה כחולת שיער שעוברת עם משפחתה לבית חדש ומשעמם למראה. ההורים של קורליין עסוקים ולא ממש מתייחסים אליה, וכך בעודה מרגישה דחויה קורליין מוצאת דלת קטנה, שמובילה לבית זהה לבית שלה, עם הורים שזהים להורים שלה חוץ משני דברים: יש להם כפתורים במקום עיניים, וכל רצונם הוא להגשים כל גחמה שלה. זה מספיק רקע לסיפור, רק אוסיף שקורליין תגלה במהלך הסרט שלא כל חלום הוא חלום טוב.
ברמה הסיפורית סליק כתב מחדש את ספרו של גיימן, הוא עשה כל מיני שינויים, כגון הוספת דמות ראשית שלא קיימת במקור אבל אני לא הולך לזעוק על חילול היצירה- סליק עשה את מה שהיה צריך כדי שיהיה כאן סרט ולא ספר מצולם ("ווטצ'מן" של סניידר משום מה עלה לי עכשיו לראש). אם הייתי רואה מקום לתלונה זה היה בזה שסליק קצת פישט את הסיפור, ההורים של קורליין בספר הם דיי בסדר בסך הכול, בסרט הם באמת מוצגים כהורים לא מוצלחים במיוחד, מה שמפשט את הקונפליקט. אבל בסופו של דבר הרוח והמסר של הסיפור עדיין נשמרים, וזה הרי הופך תלונות מזן זה לקטנוניות בלבד.
אז הסיפור בסרט מוצלח וסוחף. האמת היא שהוא גם ממש מפחיד, ראיתי אותו עם חברה טובה שלי, שהולכת בשמחה לסרטי אימה נוטפי דם דוגמת "גרור אותי לגיהנום", "המסור", וכל דבר אחר עם שפריצים של דם מזויף. במהלך "קורליין"- סרט ילדים באנימציה (ואפילו בלי טיפת דם אחת לרפואה לכל אורכו), תפסתי אותה מנסה לכסות את העיניים. כשהיא ראתה שקלטתי אותה אז היא מייד הורידה את היד במבוכה. זה היה מעלה את החשש שאולי לא כדאי לקחת ילדים קטנים מדיי לראות את הסרט, אבל אני מאמין שכל ילד מעל גיל 5 יכול להבין וליהנות מהסרט בלי חשש ליותר מדי סיוטים.
גולת הכותרת האמיתית בסרט היא האנימציה המרהיבה שבו. הקסם של סטופ-מושן הוא בכך שמרגישים את יד האמן פועלת, ברוב סוגי הסרטים זה תחושה שפוגמת בצפייה אבל באנימציה כל כך מורכבת (רק הצילומים לקחו שנה וחצי) זה תורם, מצאתי את עצמי מתפעל מהאומנות שבדבר לצד ההנאה שלי מהסרט. וברגעים היותר אינטנסיביים שכחתי בכלל שמדובר באנימציה, מה שמרשים לנוכח הבולטות שלה מראש.
הדבר היחידי שאני רוצה באמת להתלונן עליו מופנה למפיצים בארץ. "קורליין" הוא סרט הסטופ-מושן הראשון שצולם בטכנולוגיה התלת-ממדית החדשה, שע"פ כל הדיווחים מחו"ל (כולל מהסופר עצמו) נראית מדהים. לארץ הסרט מגיע בתלת-מימד- אבל רק בגרסא המדובבת. קשה לי לתאר כמה זה מעצבן אותי, הרי אנימציה כבר מזמן לא מתויגת רק לילדים, ואולי אני סתם מפונק ועצם זה שהגיעה גרסא לא מדובבת זה גם משהו.
אז בתלת-מימד או לא, תלכו לראות את "קורליין", סרט שלא רואים הרבה כמוהו ועם השנים יראו רק פחות ופחות כאלה. חבל להחמיץ כשכבר יש את האופציה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה