25 בפבר׳ 2009

"זאק ומירי עושים פורנו", קווין סמית' 2008


קווין סמית' מספר בגאווה על תהליך הפקת "זאק ומירי עושים פורנו". הוא אומר שבמסיבה של הרווי ויינסטין, מפיק מיליארדר וחברו הטוב, ניגש אליו המארח ושאל אותו אם יש לו איזה תסריט בקנה. סמית' ענה לו שלא, אבל שיש לו שם לסרט – זאק ומירי עושים פורנו. סמית' אומר שויינסטין שמע בדיוק מה שרצה ונתן לו אור ירוק על המקום. האנקדוטה הזאת מתארת בדיוק את הבעייתיות ביצירתו של סמית' בשנים האחרונות – נדמה שאין אף אחד שמכריח אותו לעצור רגע ולחשוב אם הרעיונות שלו טובים או לא.

"זאק ומירי עושים פורנו" מקיים את ההבטחה שהכותרת שלו מציגה. זאק (סת' רוגן) החנון השמנמן והמצחיק, ומירי (אליזבת בנקס), שותפתו לדירה, הם חברים וותיקים שמגיעים למצב כלכלי עגום ביותר. הזוג מחליט שהצעד המתבקש כדי להינצל מפשיטת רגל הוא ליצור סרט פורנו. כצפוי, במהלך ההסרטה החברות שלהם תעמוד למבחן כשהם יצטרכו לעשות מה שעושים בסרטיי פורנו, ומשם הסוף כבר כותב את עצמו. הכשל של סמית הוא בעירוב של בדיחות הצואה עם הרגעים המתקתקים- זה לא הולך כשמחרבנים למישהו על הפנים ושלוש שניות אחר כך זאק זועק למירי בעיניים דומעות "אז תלכי, מי צריך אותך ממילא".

קווין סמית' הוא מה שמכונה "אוטר", או לפחות ככה קוראים לו מעריציו. הוא תיאר את הסגנון שלו פעמים רבות כ"חוסר של סגנון". סרטיו מתאפיינים בערכי הפקה ירודים, צילום סטטי וצוות נע של חברים שלו שמשחקים בכל סרטיו. אך מעל כל אלה עומדים התסריטים שלו, סמית' עצמו אמר לא פעם שהוא תסריטאי שנאלץ לביים את התסריטים שהוא כותב. הסרטים שלו עוסקים לרוב בגברים צעירים ומתוסכלים שמנסים למצוא את מקומם בעולם ועושים את זה על ידי ציניות קשה והומור גס. הוא תמיד נע על הציר של קולנוע רציני ("לרדוף אחר איימי") וקולנוע לבני נוער מסוממים ("עכברי קניונים") ונדמה שעכשיו שהוא מתבגר קשה לו יותר להחליט איזה סוג סרטים הוא רוצה לעשות, והשינויים הקיצוניים בסגנון מסרט לסרט והניסיונות לשלב בין השניים פשוט לא עובדים לו.

בתחילת "זאק ומירי", כשהעלילה הרומנטית לא מתגלגלת אז הסרט עוד עובד. הוא מצחיק, והבדיחות הירודות מתקבלות כי עולם הסרט מותאם להן. ברגע שעולה שאלת הרומנטיקה (בערך באמצע היצירה) כל הדינאמיקה בסרט משתנה, וההומור הנמוך משמיד כל זכר לרומנטיקה. העולם הריאליסטי לכאורה של הרומנטיות לא מצליח להתחבר לעולם של ההומור הנמוך, והאמת היא גם שסמית' לא יודע ממש לכתוב רגעים רומנטיים. רוב הקריירה שלו הוא התחמק מהנושא הנ"ל והתמקד בבדיחות על מלחמת הכוכבים ונצרות, וכשהוא כן ניסה לעשות קומדיה רומנטית לפי הספר ב-2004 עם "ג'רזי גירל", הוא כשל נוראות בקופה. כדי להתאושש מהטראומה הוא עשה את "מוכרים בלבד 2", ההמשך לסרטו הראשון, שהיה הוולגרי ביותר שהוא אי פעם יצר.

סת' רוגן ("הדייט שתקע אותי") משחק כאן בדיוק את אותו תפקיד שהוא משחק בכל סרט אחר וכמו בכל סרט אחר הוא עושה את זה טוב. זה ידוע שרוגן עובר על תסריטים ומשכתב לעצמו את השורות וזה מאוד ניכר כאן. אליזבת בנקס קצת הולכת לאיבוד בכל ההמולה. לא ברור מלכתחילה למה שהיא תתחבר לבחור כמו זאק ועוד פחות אמין שהיא תפתח אליו רגשות, אבל בנקס היא בחורה חיננית והחיבור שיש לה עם רוגן עוד מ"בתול בן 40" עובד לטובתה; לא מספיק כדי להציל את המצב, אבל מורגש שהיא עושה כמיטב יכולתה עם התסריט שנתנו לה. צוות האנסמבל של הפריקים השונים שנרתמים להפקת הסרט עושה עבודה טובה. למזלם, עליהם לא מוטלת הדרמה של הסיפור והם יכולים לספר בדיחות אוננות בשלווה- בולטת הופעת אורח של ברנדון רות' ("סופרמן") בסצנה הכי מוצלחת בסרט.

באופן כלשהו זהו כמעט הסרט הכי אישי של סמית'. תהליך הפקת סרט גס ללא תקציב שמתרחש במקום העבודה שלך ורק עם חברים לעזור לך, מזכיר לא מעט את תחילת דרכו כקולנוען בצילומים של "מוכרים בלבד", שהתרחש במקום עבודתו של סמית' דאז והופק בסכום פעוט של כסף באופן עצמאי. קצת חבל לי שסמית' לא הלך יותר עם הפוטנציאל ליצור מראה גרוטסקית לתחילת דרכו, זה לבטח היה יותר מרגש מהעלילה הרומנטית שהוא תפר כאן. נוכחותם של רוגן ובנקס פשוט מדגישה דבר אחד נורא ברור: סמית' רוצה לעשות מה שג'אד אפאטו (שגילה את רוגן ב"בתול בן 40" וב"דייט שתקע אותי"),עושה אבל פשוט לא עושה את זה טוב כמוהו. הסרט עשוי בצורה סבירה אבל זה לא סרט שכדאי לקחת דייט אליו, זה גם לא סרט לראות עם החבר'ה- כרגע זה סרט רק לחובבי קוין סמית' שממשיכים לקוות שהוא יחזור לעשות את מה שהוא טוב בו.