בשנה שעברה, כשהתחילו לרוץ בערוצי הסדרות של יס הפרסומות לסדרה "חף מפשע" (או LIFE בשפת המקור, שהיא כמובן אנגלית..) פסלתי את הסדרה על הסף. נדמה היה שמכל חור יוצאת עוד סדרת משטרה על בלשים וזירות רצח, ובזאת עוד היה גימיק מטופש- הגיבור, הבלש צ'ארלי קרוז, הואשם בפשע שלא ביצע ובילה תריסר שנים בקלבוש. עכשיו הוא שוחרר וחזר לשורות המשטרה. צ'ארלי פספס את כל ההתפתחות של שנות ה-90 אז כל הפרסומות היו מלאות בסצנות משעשעות לכאורה שבהן צ'ארלי לא מבין מה זה טלפון נייד ותוהה על פשר הדבר המוזר שנקרא "אינטרנט", קורע. במהלך החודשים שחלפו אחר כך הזדמן לי לראות חלקים מפרקים של הסדרה וגיליתי שההומור (הדי טיפשי) הזה לא שולט בתוכן הסדרה. הוא רק תוסף לעלילה בלשית משעשעת. עם חלוף השבועות התחלתי לזכור מתי הסדרה משודרת ולקראת סוף העונה הראשונה כבר ננעץ המסמר הסופי- הוספתי את הסדרה לרשימת ההקלטות של היס מקס. אני מכור.
הסדרה בנויה במבנה חצי סידרתי, כלומר כל פרק מכיל סיפור עצמאי לחלוטין שאפשר לצפות רק בו ולהבין הכול, אבל בנוסף בכל פרק יש סצנה או שתיים שמספקות פרטים לגביי סיפור כללי יותר שנסגר בסוף כל עונה. כך בעונה הראשונה צ'ארלי ניסה לגלות מי ביצע באמת את הפשע בו הוא הואשם והפליל אותו. בעונה השנייה צ'ארלי מגלה קונספירציה יותר רחבה בקשר לשוד שהוא הואשם בו. המבנה הזה חביב עליי במיוחד ודוגמא מייצגת לשימוש למופת בו היא העונה החמישית של "באפי קוטלת הערפדים", למרות שהוא קיים גם בסדרות יותר טיפשיות אך מהנות לא פחות כמו "מספרים".
רנד רביץ, היוצר של חף מפשע הסביר את המבנה הזה כשאמר שסדרות בלי קשת עלילה זה כמו לשוטט במדבר- יענו, בלי מטרה. אבל מה שנחמד בחף מפשע זה זה שלמרות שהסיפור הממסגר של הסדרה מאוד דרמטי, הסיפורים הקטנים שבכל פרק הם לרוב חצי קומדיות- זה נותן איזון נחמד ולא מלאכותי בין דרמה לקומיות. הפרק האחרון ששודר כאן בארץ לדוגמא (פרק תשיעי, עונה שנייה כאמור) עסק ברצח של "גרופית" של שוטרים וחלק גדול מהפרק סבב סביב בחורות יפייפות שמסיבה זו או אחרת נמשכות בצורה בלתי נשלטת לשוטרים, ולתגובותיו של צ'ארלי והתמודדותו עם התופעה ועם הבחורות הנ"ל.
והאמת שעל זה הסדרה באמת בנויה- הדמות של צ'ארלי. צ'ארלי יצא מהכלא וקיבל כפיצוי מהמשטרה כ30 מיליון דולר- הדבר הראשון שהוא עשה זה לקנות בית ענק, אבל צ'ארלי שרד את הכלא רק כי הוא התעמק בלימודי זן בודהיזם ובגלל זה הוא משאיר את הבית ריק. זו פחות או יותר התמצית של הדמות. צ'רלי הוא קונפליקט אחד גדול, הוא מסוגל לראות את ההומור בכל מעשה רצח שהוא חוקר אבל הוא חדור נקמנות אובססיבית לגביי העוול שנעשה לו. הוא נשבר וקונה מכונית ספורט איטלקייה ובעוד הוא נוהג בה ב-200 קמ"ש הוא ממלמל שוב ושוב- זה רק רכוש זה רק רכוש.
צ'רלי מזכיר במידה רבה את גרגורי האוס, הדמות הראשית בתוכנית הבילוש הרפואית המוצלחת "האוס". שתי הסדרות מזכירות אחת את השנייה בזה ששתיהן בנויות סביב דמות אחת שרואה את העולם שונה מהסביבה, ובגלל זה יכולה לפענח דברים שאנשים רגילים לא יכולים- זה כלי שמשתמשים בו הרבה בטלוויזיה, ב"האוס" וב"מונק" לדוגמה. את צ'ארלי מגלם דמיאן לואיס שהוא בכלל בריטי, זה המשך של מגמה שהתחילה עם "האוס" ועם יו לורי. מגמה שבה בריטים משחקים אמריקאים יותר טוב מאמריקאים.
אולי אני מלהג כבר איזה 300 מילה על צ'ארלי (כתבתי עד עכשיו צ'ארלי כבר 12 פעם, מביך...), אבל הוא לא הדבר היחיד שהופך את הסדרה למהנה. צ'ארלי (15) מוקף בצוות שחקנים מאוד סולידי, כשבעונה השנייה הצטרף דונל לוג בתור קפטן המשטרה החדש, לוג מוכר לי בעיקר מסיטקומים טיפשיים כמו Grounded for Life אבל הוא נכנס מאוד יפה לתפקיד הקפטן הסליזי ומשמש כדמות טובה לעמת עם המוזרויות של צ'ארלי (16). בנוסף צוות הכותבים של הסדרה עושה עבודה מצוינת. זה נראה שהם מודעים למה שהם כותבים ויודעים שכמעט בלתי אפשרי להמציא את הגלגל מחדש במה שנוגע לתוכניות משטרה, לכן הם פשוט לא מנסים. הם שומרים על פשטות בעלילות הבלשיות ומרכזים את ה"ייחוד" של הסדרה בצ'רלי (17).
חף מפשע היא לא יצירת מופת. אבל היא מבוססת על דמות מעניינת, היא כתובה באופן מוצלח ובאופן כללי היא סדרה שמעבירה את הזמן בהנאה רבה. בשבוע שעבר אבא שלי ראה איתי במקרה חצי מהפרק השבועי (זה עם מעריצות השוטרים), הוא כבר ביקש שאני אחכה לו עם הפרק הבא. צ'ארלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה